תפילה

ב"ה

שלומות,


אני מבקש להדגיש כיוון שונה להתבוננות על סוגיית התפילה. בשלב הראשון,אינני רוצה להתייחס לשאלה מהזוית הפילוסופית. אינני רוצה לעסוק בשאלה מהזוית הרעיונית אלה דוקא מהצד התכליתי.
מציאות החים במדינת ישראל לא מאפשרת לתפילה להיות ענין שבשגרה. יום אחד, יש פיגוע ופצועים וביום השני אנו שומעים על המצב הכלכלי הקשה. אנו מרכזים את תפילתנו לבקשת רפואה שלמה ושלום בארץ. יום אחד אנו שומעים על פעולת סיכול מוצלחת ואנו מודים לה', לאחיין נולדה ילדה, האחות של החברה סוף כל סוף זכתה לחתן. "הודו לה' כי טוב".
אם האדם שם את עצמו במרכז יכולתו להתרכז בתפילה הולכת וקטנה אבל אם האדם רואה את רבש"ע במרכז, אם הוא רואה את העולם, את הכלל, את העם ואת הארץ, תפילתו אינה שגרתית אלה עמוקה ומתחדשת.
אני מציע לך לשמוע מהדורת חדשות בסוף כל יום, לעיין בקצרה בעיתון ולסווג את הידיעות לשני חלקים: מה עלינו לבקש מה' ועל מה אנו צריכים להודות לה'.
כל אלה יחברו את תפילתך אל המציאות. כל אלה יחברו את תפילתך אל הכאן והעכשיו.
אני רואה בכך שלב ראשון בבניית קומה חדש של תפילה. התפילה הנובעת מעומק הקשר שבין המתפלל לאלוהיו.



בברכה,


שי